מחקר זה עסק בישום תיאוריה ארגונית ניהולית לנושא תאונות הדרכים והשירות תוך התייחסות לארגונים ולתהליכים המבוצעים בהם כאל גורמים אשר להם השפעה מכרעת על התנהגות  עובדים, גם אם עבודתם מבוצעת בריחוק פיסי מהארגון ומהממונים. המחקר מסביר התנהגות ארגונית באמצעות אסכולת האקלים הארגוני. בספרות מתייחסים לבעייתיות הקיימת בארגונים בטיפול בבעיית תאונות הדרכים של עובדיהם ומעריכים כי בכ- 30 אחוזים מכלל תאונות הדרכים מעורבים נהגים שנהגו במסגרת עבודתם. אולם למרות זאת, אין התייחסות מספקת ליכולת הארגונים להשפיע על התנהגות עובדיהם בתחום הבטיחות בתעבורה. הספרות בתחום התעבורה אינה מתייחסת לתחום הארגוני אלא להיבטי תכנון הנדסי של משתני הדרך והרכב ובתחום ההתנהגות הארגונית מתואר תפקידו האקלים הארגוני (רמתו וחוזקו), כמתווך בין פרקטיקות בארגון לבין ביצועים בתחום הבטיחות ובתחום השירות, אולם אין הספרות עוסקת בהשפעות הדדיות בין סוגי אקלים והשפעתם על ביצועים. זאת למרות האזכור לגבי תחרותיות בין פקטורי עבודה בתחומים אלה. לפיכך, שאלת המחקר היא האם יכול אקלים ארגוני להשפיע על עובד מרוחק ומה מידת השפעתו של האקלים מסוג זה על ביצועי הארגון, ובאופן מפורט יותר-  האם וכיצד יכולים אקלים בטיחות בתעבורה ואקלים שירות, להשפיע על ביצועים בתחומים אלה והאם קיימות ביניהם השפעות הדדיות. כמו כן, מהי השפעתה של מידת ההסכמה (חוזק האקלים) בקרב העובדים באשר לשני נושאים אלה על ביצועי הבטיחות בתעבורה וביצועי השירות?
מודל המחקר כלל שלוש השערות. ההשערה הראשונה פרטה קשר הפוך בין שיעור יישום של פרקטיקות הבטיחות בתעבורה ובין שיעור מעורבות נהגי הארגון בתאונות דרכים. ההשערה השנייה תארה את תפקידו המתווך של אקלים הבטיחות בתעבורה בקשר זה. ההשערה השלישית עסקה באופי האינטראקציה האפשרי בין שני סוגי האקלים והשפעתו על הביצועים- תחרותיות או הלימה. חוזק האקלימים היווה את אחד המשתנים אשר נבחן בהשערות, בהיותו בעל השפעה על הקשרים בין רמת האקלים לבין ביצועים.
אוכלוסיית המחקר מנתה 56 יחידות ארגוניות משלוש אוכלוסיות– מזון מהיר, מועצות אזוריות וחיל האוויר הישראלי. במחקר השתתפו 518 נהגים ו-56 ממונים. נמדדו רמת וחוזק אקלים הבטיחות בתעבורה והשירות. נאספו נתונים באשר לסוגים ולמספר פרקטיקות הבטיחות בתעבורה והשירות. נתוני תאונות דרכים של עובדים נאספו במהלך שלוש שנים. משתני שביעות רצון הלקוח נמדדו באוכלוסיות חיל האוויר והמועצות האזוריות. משתני בקרה כללו את ותק העובדים באחזקת רישיון נהיגה ובעבודה ביחידה, גיל הנבדק ונסועה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות תוכנות SPSS ו- ) SASבאמצעותו בוצע ניתוח נתונים היררכי). הממצאים תומכים ברובם בהשערות המחקר.
נמצא כי לאקלים הבטיחות בתעבורה (אך לא לחוזקו) ולפרקטיקות בטיחות בתעבורה השפעה הפוכה על מעורבות נהגי הארגון בתאונות דרכים. כלומר, ככל שאקלים זה גבוה כך שיעור מעורבותם של העובדים בתאונות דרכים  נמוך יותר. כמו כן, ככל שמיישמים יותר פרקטיקות בטיחות בתעבורה כך שיעור מעורבות נהגי הארגון בתאונות דרכים קטן. אקלים הבטיחות בתעבורה לא נמצא כמתווך בקשר בין פרקטיקות הבטיחות בתעבורה לבין שיעור מעורבות בתאונות דרכים. עוד נמצא כי ככל שמיישמים יותר פרקטיקות שירות כך שיעור מעורבות נהגי הארגון בתאונות דרכים גדל. האינטראקציה בין אקלים הבטיחות בתעבורה לאקלים השירות נמצאה כבעלת השפעה על מעורבות הנהגים בתאונות דרכים ועל שביעות רצון הלקוח, כאשר לחוזק האקלימים תפקיד חשוב בכך. חשיבות  זו של חוזק האקלימים מקבלת משנה תוקף כאשר בוחנים במחקר זה מצבים ארגוניים בהם יותר מאקלים אחד הוא בעל רמה גבוהה.  במצבים אלו, כאשר קיימת הסכמה גבוהה בקרב עובדים באשר לנושא הבטיחות בתעבורה ולשירות ובמידה ושני האקלימים הם גבוהים, יפגעו ביצועי הבטיחות בתעבורה וביצועי השירות, לעומת מצבים בהם אחד מהאקלימים גבוה והשני נמוך. לעומת זאת, במצבים בהם שני האקלימים  חלשים אך גבוהים, יכולת הניבוי של ביצועי הארגון היא בעייתית.
הממצאים מצביעים על כך שאקלים ארגוני אכן משפיע על עובדים המרוחקים ממקום עבודתם ומהווה מנגנון "פיקוח מרחוק" וכי בין מספר אקלימים בארגון יכולים להיווצר יחסי גומלין, הבאים על ביטויים בשני מופעים אפשריים- מופע אחד מאפיין את גישת ההלימה בין תהליכים ארגוניים ומופע שני מתאר מצב על פי גישת החליפין. המלצות ישימות לארגונים  מתארות את הצורך למדוד ולהתחשב באקלים ארגוני ובחוזקו כמשפיע על עובדים לצורך שיפור ביצועיהם, גם בריחוק פיסי ממקום עבודתם וכן ביכולת הארגונים להשקיע משאבים בפיתוח אקלימים מתאימים. חשיבותו של חוזק האקלימי הבטיחות בתעבורה והשירות, או במילים אחרות, מידת ההסכמה בקרב העובדים באשר לנושאים אלו, מהווה נתון קריטי לממונים בארגון המעוניינים להטמיע פרקטיקות שונות להעלאת רמת האקלים, היות ועליהם להתייחס לא רק לרמתם של אקלימים אלו אלא אף למידת ההסכמה שיש לעובדים ביחס לשני הנושאים על מנת לנסות ולמנוע מראש מצבי חליפין בין שני התחומים. המחקר מציין את הצורך בביצוע מחקרי המשך בתחום.

סגור תקציר