מחקר זה מתמקד בפיתוח ואמידה של מודל בחירה בדידה חצי-מפצה (semi-compensatory), המשלב כלל החלטה מאחד
(conjunctive) וכלל תועלת אדיטיבית (additive utility) לבעיה מרובת חלופות. המחקר מבוסס על ממצאים המתוארים בספרות כי במצבי בחירה מרובי חלופות תהליך הבחירה האנושי הוא דו שלבי. בשלב הראשון הפרט מצמצם את מרחב הבחירה ה"אוניברסלי" בתהליך סינון בו מוגדרת רשימת קריטריונים רלוונטיים וערכי סף. החלופות שעומדות בכל דרישות ערכי הסף, נכללות במערך הבחירה המצומצם של הפרט. בשלב השני, הפרט מעריך את התועלת הנובעת מסך התכונות של כל אחת מהחלופות במערך הבחירה המצומצם ובוחר את החלופה שתניב את התועלת המקסימאלית. בהתאם לתהליכי בחירה במציאות טווח נרחב של חלופות, התהליך הדו-שלבי מבוסס על הנחת מידע חלקי בשלב הסינון ומידע מלא בשלב הבחירה. כלומר, בשלב הסינון, המידע שמקבל הפרט כולל את הקריטריונים וטווח ערכי הסף לכל קריטריון, אך איננו מקבל מידע ערכי התכונות של כל חלופה או הקשר בין תכונות שונות. לכן, תהליך הסינון מושפע מהמאפיינים (תכונות ואילוצים), ידע וניסיון קודם, תפיסות ועמדות של הפרט. בשלב הבחירה, הפרט מקבל מידע מלא לגבי תכונות החלופות הנכללות במערך המצומצם שבחר. לכן, שלב זה מושפע בעיקר מתכונות החלופות. המודל פותח עבור בחירת דירה שכורה מחוץ לקמפוס בשוק הדירות הפרטי ע"י סטודנטים כדוגמא לבעית החלטה מורכבת מרובת חלופות ומרובת קריטריונים. נושא שכירת דירה ע"י סטודנטים נחקר במידה מועטה עד כה ואין לגביו תיעוד של מודלים מסוג בחירה בדידה, למרות שאוכלוסיית הסטודנטים היא גורם מרכזי בשוק שכירות הדירות בערים אוניברסיטאיות בארץ ובעולם. איסוף הנתונים לפיתוח המודל ואמידתו נערך באמצעות סקר הכולל שאלון וניסוי בחירה דו-שלבי. בניגוד לסקרים קודמים המתועדים בספרות לאמידת מודלים מסוג בחירה בדידה, הכוללים איסוף נתונים לגבי החלופה הנבחרת בלבד, ניסוי הבחירה הדו-שלבי כולל בנוסף גם איסוף נתונים גם לגבי ערכי הסף בשלב הסינון. למרות שמדובר בניסוי היפוטתי, הניסוי תוכנן כך שישחזר תהליכי קניית מוצרים באתרי אינטרנט קיימים. הסקר כולל שאלות הנוגעות למאפיינים חברתיים-כלכליים; תפיסות לגבי משתני איכות החיים בכל אחד מהאזורים שנקבעו: זמינות שטחים ציבוריים פתוחים ונגישות לעבודה לפעילות פנאי ולטכניון; עמדות הנוגעות לבחירת דירה: חשיבות כסף, נוף וסביבה, למידה בבית ונסיעות. בניסוי הסטודנטים מתבקשים לסנן מאגר דירות על פי הקריטריונים ולבחור שלוש דירות אליהן יתקשרו לפי סדר עדיפות. מאגר הדירות ששימש לביצוע הניסוי הוא מאגר סינתטי, המבוסס על ניתוח סטטיסטי של התפלגות מאפייני הדירות במאגרי דירות קיימים באינטרנט כגון מאגר הדירות של אגודת הסטודנטים (מד"ס). המאגר הסינתטי כולל 600 דירות משישה אזורים בחיפה, אשר בהם ניתן למצוא דירות שכורות לסטודנטים: נווה שאנן, רמות רמז, מרכז הכרמל, הדר, בת גלים ונשר. כל דירה מאופיינת ע"י 18 תכונות, הכוללות מחיר, מאפיינים מבניים (כגון גודל דירה ומצב שיפוץ), מיקום ואיכויות אזוריות (כגון רמת רעש ונוף), מדיניות שותפים בנוגע לעישון, והמצאות מכשירים חשמליים (דוד שמש ומזגן). הקריטריונים לסינון המאגר נקבעו על פי סקר מקדים שנערך בקרב הסטודנטים והם תואמים בחלקם לקריטריונים במאגרי נדל"ן קיימים. קריטריונים אלו הם מחיר שכירות, הימצאות שותפים בדירה, אזור, מרחק הליכה מהטכניון, רמת רעש וחניה. הסקר בוצע באמצעות אתר אינטרנט, אשר נבנה במיוחד למטרת המחקר. היתרון המרכזי של ביצוע הסקר והניסוי באמצעות האינטרנט הוא התחקות אחר תהליך הסינון והבחירה בקלות יחסית וללא הטיה בהשוואה לשיטה המסורתית של התחקות אחרי תהליכי בחירה באמצעות פרוטוקולים מילוליים. יתרונות נוספים הם מניעת שגיאות קידוד, חיסכון בעלות סוקרים וגמישות בלוח הזמנים ובמיקום של משתתפי הסקר, שכן אפשר להשתתף בו מכל מחשב ובכל שעה בבית או בטכניון. הסקר בוצע בין התאריכים 20.06.07-02.08.07. הסקר פורסם באמצעות הדואר האלקטרוני באדיבות הטכניון ומסע פרסום שכלל תליית פוסטרים וחלוקת 3,000 גלויות ברחבי הטכניון (במעונות, על גבי מכוניות ובמזנונים). כדי להגביר את ההיענות לסקר בתאריך 08.08.07 נערכה בין המשתתפים הגרלת פרסים כספיים בסכום כולל של 4,000 ₪. הסקר הניב 1,049 תצפיות אמינות. להדגמת פיתוח ואמידת המודל שימשו 60% מהתצפיות, המהוות מדגם מייצג של אוכלוסיית הסטודנטים בטכניון. אמידת המודל נעשתה עבור שלושת הקריטריונים ושני אזורי המגורים שנבחרו בתדירות הגבוהה ביותר. מערך הבחירה ה"אוניברסלי" למדגם זה כולל כמאתיים דירות מתוך המאגר הסינטתי. בהתאם לספרות, מדידת ערכי סף של קריטריונים, בדומה למדידת ערכי סף של של תגובות פיזיולוגיות (כגון תגובה לטמפרטורה) אפשרית רק כאשר מתרחשת תגובה. לדוגמא, ערך הסף המירבי למחיר דירה שכורה נמדד כאשר מעבר למחיר מסוים הפרט מסרב לשכור דירה. לכן, הקריטריונים הם משתנים חבויים, הנמדדים באמצעות מדדים נצפים. מודלים של בחירה אורדינאלית הם המודלים המתאימים ייצוג משתנים תלויים מסוג זה. בהתאם לכך, המודל שפותח משלב מודלים של בחירה אורדינאלית מסוג פרוביט (ordered-probit), המייצגים את הסתברות הבחירה בערכי-הסף של הקריטריונים בשלב הסינון, עם מודל מסוג לוג'יט מולטינומי (Multinomial Logit), המייצג ההסתברות לבחירה בחלופות במערך המצומצם. במסגרת המודל נבדקה ההשערה של חוסר-תלות בין הקריטריונים לעומת ההשערה של תלות באיברי השגיאה של הקריטריונים, ע"י אמידת מודל מסוג פרוביט אורדינאלי מעורב (mixed ordered-probit), וההשערה של תלות היררכית ע"י תוספת משתני דמי לכל קריטריון, המייצגים את ערכי הסף שנבחרו בקריטריונים קודמים. אמידת המודל נעשתה סימולטאנית לשלב הסינון והבחירה בשיטת הנראות המירבית עבור השערת האי-תלות ועבור השערת התלות ההיררכית, ובשיטת הדמית הנראות המירבית (Simulated maximum likelihood) עבור השערת התלות באיברי השגיאה. אמידת המודלים בוצעה באמצעות תוכנית מחשב שנכתבה לשם כך בתוכנת GAUSS. בנוסף, נערכה השוואה בין המודל המוצע למודל הלוג'יט המולטינומי. ממצאי המחקר שופכים אור על הגורמים המשפיעים על תהליך הבינון והבחירה לשכירת דירה במגזר הפרטי ע"י סטודנטים. שלושת הקריטריונים שנבחרו בתדירות הגבוהה ביותר הם מחיר, סוג דירה (עם/בלי שותפים) ואזור מגורים. איזורי המגורים שנבחרו בתדירות הגבוהה ביותר הם נווה שאנן ומרכז הכרמל. הגורמים המשפיעים על בחירת ערכי הסף של הקריטריונים כוללים מאפיינים חברתיים-כלכליים (גיל, הכנסה, מצב משפחתי), זמינות רכב, כמות הנסיעות לקמפוס, ניסיון בחיפוש דירות, עמדות בנושא למידה בטכניון לעומת למידה בבית ועמדות בנושא מחירים. תכונות דירות החשובות לסטודנטים כוללות מאפיינים מבניים (גודל דירה, מספר מרפסות, קומה, מצב שיפוץ), מספר השותפים ועמדותיהם בנושא עישון בדירה ומכשירים חשמליים המשפיעים על ההוצאות השותפות (דוד שמש ומזגן). בניגוד למחקרים בספרות, המבוססים על הנחות בנוגע להתפלגות הקריטריונים (בד"כ ההנחה היא התפלגות נורמלית) והמניחים אי-תלות בין ערכי הסף של הקריטריונים לסינון, המחקר הנוכחי מאפשר לצפות בהתפלגות האמיתית של ערכי הסף של הקריטריונים וברגישות של האוכלוסיה להבדלים בין ערכי הסף בכל קרירטיון. לדוגמא, למרות שערך הסף למחיר תואר במרווחים של 10 דולר, רגישות האוכלוסייה היתה רק למרווחים של 50 דולר ונצפתה התפלגות המתאימה למודל בחירה אורדינאלית. בנוסף, הממצאים מעידים כי לפחות בבחירת דירה קיימת תלות היררכית בין ערכי הסף של הקריטריונים. מכיוון שבשלב בסינון משתתפי הסקר נחשפו למידע חלקי בלבד אשר איננו כולל מידע בנוגע לתלות אפשרית בין הקריטריונים, התלות מיוחסת לידע קודם, תפיסות ועמדות עצמיות (intrinsic) של משתתפי הסקר. ייצוג התלות באופן היררכי באמצעות משתני דמי עדיף מבחינת טיב התאמת המודל בהשוואה לייצוג התלות ע"י תלות באיברי השגיאה. המודל המוצע, המבוסס על איסוף נתונים לגבי ערכי סף לסינון והחלופה הנבחרת, מקטין את סיבוכיות החישוב בהשוואה למודלים חצי-מפצים, המבוססים על איסוף נתונים בנוגע לחלופה הנבחרת בלבד. במחקר זה, מספר מערכי הבחירה האפשריים באופן תיאורטי עבור מאתיים דירות הוא 1.6E+60. מספר מערכי הבחירה התיאורטי האפשרי עבור כל השילובים של ערכי הסף בתהליך הסינון (כולל קבוצות ריקות) של שלושת הקריטריונים למחיר, סוג דירה ומיקום הוא 224 (מכפלה של שני ערכי-סף לסוג דירה, שני ערכי-סף למיקום ו-56 ערכי-סף למחיר). בפועל, רגישות משתתפי הסקר לערך הסף למחיר היתה נמוכה יותר ולכן זוהו כ-11 ערכי סף למחיר בלבד. בהתאם לכך, מספר מערכי הבחירה בפועל היה 44, אשר מתוכם 41 מערכי בחירה כללו חלופה אחת לפחות. המודל המוצע עדיף בהשוואה למודל הלוג'יט המולטינומי מבחינת טיב ההתאמה. בנוסף, בהשוואת שני המודלים מקדמי התכונות שאינן קשורות לערכי הסף דומים (הבדל של פחות מסטיית תקן אחת בין מקדמי שני המודלים), אך ההפרש בין המודלים מבחינת מקדם המחיר, שהינו קריטריון מרכזי בתהליך הסינון, הוא יותר משלוש סטיות תקן. הבדל זה מוסבר בכך, שבמקום מערך החלופות המצומצם במודל הדו-שלבי שכולל חלופות מחיר דומות זו לזו, מודל הלוג'יט המולטינומי המסורתי מבוסס על כל מערך החלופות האוניברסלי שבו השונות במחיר גבוהה יותר. מכיוון שתהליך הבחירה בפועל הוא דו-שלבי, תוצאות המחקר מצביעות על כך שאמדי הלוג'יט המולטינומי הקשורים לקריטריונים לסינון מוטים כלפי מעלה. אמינות התצפיות שהתקבלו בטווח הזמן הקצר יחסית שהוגדר לאיסוף הנתונים, ותוצאות אמידת המודל מצביעות על כך הפוטנציאל שיש לסקר ולניסוי המוצעים לאמידת מודלים דו-שלביים. זאת ועוד, מכיוון שהניסוי תוכנן כך שישחזר תהליכי קניית מוצרים באתרי אינטרנט קיימים, הרי שתוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל לאמידת מודלים דו-שלביים גם מנתוני העדפות נגלות המבוססים על עסקאות אמת באתרי מסחר באינטרנט.

סגור תקציר